<h1>איסור והיתר לרבינו יעקב ב"ר משה מבניולש פ"ג</h1>
<h2>דף מז.</h2>
בביאור בדיקת סירכא שתימצא בריאה, איך תיבדק, ואיזו כשרה ואיזו טרפה. ודיעות הגאונים ראיתים חולקים, כאשר מצאה ידי המנהג הפשוט בישראל, כשהבודק בודק את הבהמה קורע הטרפש של כבד ואחר כך בודקו. ובפותחו הטרפש צריך להשמר מאד שלא ינקוב הריאה, ושישים ידו בנחת לפנים, שלא ינתק סירכא, ושלא יפרק אותה ממקום חיבורה. אבל יבדוק בהשכל. וראשונה יעבור ידו על האונות וירד למטה אל האומה בצד ימין, אם יסרכו לשום צד בחוץ האומה או האונות או לדופן או לחזה או לשמנינות התולה על החזה, או אם האונות דבוקות זו עם זו כסדרן או שלא כסדרן, או אונה עם אומה והדומות להם. גם ענוניתא דורדא צריך לבדוק אם נסרכה לשום צד או בכיסה. ואחר כך בודק האונות והאומה לצד פנים, אם נסרכות לטרפשות או לקנה הלב או לשמנינותא דליבא. וכן יעשה בצד השמאל. ובכל צד ימנה האונות. חמש אונות יש לריאה, שלש מימין ושתים משמאל, כלומר מימין ומשמאל הבהמה. וכשהיא תלויה כדרך שתולין אותה, שהראש למטה, הנה ימינה כנגד ימין האדם ושמאלה כנגד שמאל האדם. אבל כשהבהמה מוטלת בארץ ופניה כנגד פניו, הנה ימין הבהמה כנגד שמאל האדם ושמאל הבהמה כנגד ימין האדם. ועל דרך זה יתנו סימן פעמים שלש עם גבר. כלומר לימין האדם תמצא שתים ולשמאלו שלש. אי חסיר או חליף טרפה. פירוש אי חסיר, שאין מימין הבהמה כי אם שתים ובשמאל כי אם אחת. או בחילוף, שיהיו בימין שתים ובשמאל שלש טרפה. ואם תהיה אונא יתירא בימין או בשמאל, ותהיה בשורת האונות או מבפנים כשרה. אבל ביני ביני מגבה, אפילו כטרפא דאסא, הוא עלה ההדס, טרפה. דקיימא לן כל יתר כנטול דמי. וכבר נקבה הריאה. אבל הרמב"ם ז"ל כתב, דוקא כטרפא דאסא, אבל פחות מכאן כשרה. ונראה טעם הרמב"ם כי מאחר שמצינו בשאר מקומות מהתלמוד דאמרינן אפילו כל שהו, וכאן נותן שיעור, ש"מ דפחות משיעור זה כשר. כתב הרב בעל העיטור, שאם היא פחות מטרפא דאסא מקמי נפיחה, ולבתר נפיחה הוי כטרפא דאסא, חזי לן דטרפה לחומרא. ולא מסתבר, כיון דהשתא קודם נפיחה בצירא מכשיעור. דלא אשכחן בגמרא דלצריך נפיחה גבי יתרת. ואי חסיר בימין או בשמאל, ותהיה בה אונא אחת קטנה כטרפא דאסא, משלים להו. וענוניתא דורדא משלמא להו לאותן הסמוכות לה, שאם לא יהיו מימין כי אם שתים וענוניתא דורדא משלמא להו כשרה. וכן דעת הר"ם ובה"ג והרב ברצולני. וכן היה מנהג נארבונאה וקצת מקומות. ורבינו שלמה ז"ל כתב דאינה משלמת, הואיל ולא קיימא בדרא דידהו, יתרת היא זו, ולא מיחשבא בהדייהו. שאותן הראויות להיות שם הן חסרות, ולפיכך מקריא יתרת לפי שאינה חשובה בכלל האונין; וכתב עוד שכן ראוי לנהוג, דאילו הות משלמא לאונין לא הוה שתיק תלמודא מינה. דמדאמרינן כל הני ברייתא הכי אית להו, וקא פסיק ותני אי חסיר טרפה, ש"מ דלא משלמא. וכן כתבו הגאונים. וי"א שהיא משלמת ג"כ בשמאל לאותן של שמאל לדעת האומרים משלמת. פירוש שאם לא תהיה בשמאל כי אם אחת ויש שם בשמאל ענוניתא דורדא, ענוניתא משלמת וכשרה. וכן היה מנהג נרבונא וקצת מקומות שמשלמת ג"כ בשמאל. וענוניתא דורדא כל היכא דסריכא טרפה. דלגבי דידה שלא כסדרן הוא, ואפילו בכיס שלה. ונותנין לה סימן בכל אשר יפנה ירשיע. וכן מנהג נרבונא ורוב המקומות. והני מילי בפלוש. אבל שלא בפלוש אם נסרכה כולה מכשירין אותה. ואם יש שם סירכא למטה בעיקרה ונסרכת עם אחת מן האונין בלא פילוש מעשה היה בעיר נרבונא והתירוה. ואמרו שאין זה סירכא, כיון שהיא דבוקה לגמרי בלא פלוש. ויש מקומות שאוסרין אפילו בלא פלוש. ואם נמצאת ענוניתא דורדא נקובה אע"פ שהכיס שלה סותם את הנקב טרפה. ואם היא דבוקה בכיס שלה בלא סירכא כשרה, ואפילו אינה אלא מצד אחד. והוא שאין באותו הדבוק פלוש. ואם יש באותו דבוק פלוש טרפה. וכן מנהג נרבונה וקצת מקומות. ואי משתכחי תרתי ענוניתא דורדא יותר מצד ימין, הגאונים התירוה מטעם כל יתר כנטול דמי וליכא השתא (אלא) [אפילו] חדא. ורש"י אוסר אותה, דליתא האי טעמא, דאי כנטול דמי, היינו כנטול מחיים, והוי ליה ניקבה הריאה. ובקצת מקומות נהגו היתר כמנהג הגאונים. וכן הוא מנהג נרבונה. ואם נמצאת ענוניתא דורדא מצד שמאל כשרה, דאינו יתר אם הוא בצד שמאל שיהיה כנטול, דהא אמרינן אם יתיר כשרה. וכן דעת הר"ם והראב"ד ז"ל וכ"כ רבינו תם בתשובת שאלה שאינה פוסלת יתרת בשמאל כמו שאינה פוסלת בימין. וכן מנהג נרבונה וקצת מקומות. ויש מקומות שנוהגין איסור. ואי משתכחי תרתי ענוניתא דורדא ויש סירכא בין זו לזו, דינן כאונא לאונא כסדרן, וכשרה. ואם לא נמצאת לה ענוניתא דורדא כלל כשרה, מדאמרינן כל הני עיזי ברייתא הכי אית להו, משמע אע"ג דלית להו כשרה, דאין רגילות להיותה כלל. וכ"כ הר"ם והר"ש ז"ל, וכן מנהג נרבונה וקצת מקומות. ורבינו אפרים אוסר אם לא נמצאת לה ענוניתא דורדא. וכן נהגו בארץ צרפת לאסור כדברי רבינו אפרים. ואם אין לה כיס כלל כשרה, שלא מצינו שנזכר כיס בגמרא כלל. והילכך משום חסרון כיס לא אסרינן לה.
